על פי אילו כללים להגהה לשונית יש לעבוד בעבודות אקדמיות

כל מי שכתב אי פעם עבודה אקדמית, יודע עד כמה הדבר קשה, מסורבל ומייגע. מדובר על עבודה הדורשת לא מעט מחקר, תשומת לב וסבלנות, היות ויש צורך לקרוא כמות עצומה של מאמרים, לנתח אותם ולהקדיש לכל הנושא כמויות בלתי נלאות של זמן ואנרגיה. אך חשוב לדעת כי בסיום העבודה, יש צורך לעבור עליה על מנת לבצע הגהה לשונית. אסור בשום אופן להגיש עבודה אקדמית שלא עברה הגהה מקצועית, היות ורוב המרצים נוטים להוריד ניקוד לסטודנטים שמגישים עבודה לא מקצועית, ראו לדוגמה הגהה לעבודות אקדמיות. טעויות בהגהה עלולות להתפרש בתור זלזול וחוסר תשומת לב, לכן מומלץ בחום להשקיע בכך את הזמן והמאמץ הדרוש. מדובר על השלב האחרון בתהליך העריכה של העבודה, ולכן יש צורך לעשות זאת בצורה יסודית ושיטתית, במטרה למצוא כל סוג של טעות בטקסט.

מהם הכללים להגהה לשונית בעבודות אקדמיות?

קודם כל, חשוב לעבוד בצורה שיטתית ומובנית, כדי למנוע מצב שבו שגיאות שונות עלולות להתפספס. למשל, מומלץ בכל פעם לחפש סוג מסוים של שגיאות, ולא לנסות לאתר את כל השגיאות האפשריות בבת אחת. מי שינסה למצוא את כל הטעויות בטקסט בסיבוב אחד, עלול לפספס לא מעט טעויות. מעבר לכך, מומלץ לבצע הגהה לשונית מותאמת אישית, היות ולכל אחד יש את טעויות ההגהה שהכי אופייניות לו. לכן כדאי תחילה להסתכל בטקסטים קודמים שכתבתם או להיעזר באדם אחר, על מנת לערוך רשימה של כל הטעויות הנפוצות שלכם. רשימה זו יכולה להוות את הבסיסי לעבודת ההגהה שלכם. למשל, אנשים רבים נוטים לבצע שגיאות כתיב, כתיבה לא עקבית, רווחים מיותרים, אי התאמה בין יחיד לרבים וכדומה. כמו כן, כדאי לבדוק את אופן הכתיבה של ההפניות הביבליוגרפיות, כדי לוודא כי הן מדויקות ועקביות.